יום שני, 12 באוקטובר 2015

בגדים שלא הספקתי

ניסיתי. באמת שניסיתי לכתוב רשימה סתווית או חורפית עם סריגי אוברסייז מכרבלים ומגפונים. אספתי חומרים ואיפשהו בשלב הציור הרגשתי שאני עדיין לא שם. נורא מתחשק לי חורף ואני עוקבת בשקיקה אחרי קולקציות חורף שיוצאות עכשיו ומנסה לגבש לעצמי בראש מי אני רוצה להיות כשיצטנן אבל הכי התחשק לי להיפרד מהקיץ כמו שצריך, עם שמלמלות קטנות מקולקציות עבר שהחמצתי ואני עדיין עצובה בגללן.   הוספתי גם מכנסיים ארוכים, כי בכל זאת מתחיל להיות קר.
 שמלת הקומבינזיון הזו של ענבל מימרן, כי אני אוהבת משחקי שקיפויות וצבעי פודרה עדינים. החיוורון הזה לאו דווקא הולם אותי אבל כן תמיד מרגש.
שמלה של פיו פיו. כי הדפסים גאומטריים זה כיף והגזרה שלה מתוקה.

מכנסיים של שרה בראון בצבע אבן. אני אוהבת קרסוליים חשופים אבל בחורף קר לי מדי ובקייץ אני לא לובשת מכנסיים ארוכות אז אני יכולה ליישם את המראה הזה רק בעונות מעבר, שזה עכשיו.
אני מתכננת את הקעקוע הבא שלי למתישהו בקרוב. זה כנראה יהיה צב והוא כנראה יתמקם לי על הקרסול, כי קרסול הוא מקום טוב לצבים. זו הסקיצה שציירתי לו בינתיים. הוא בטח עוד יעבור עריכה, אבל נראה לי שהוא הצב הנכון. 





יום שישי, 9 באוקטובר 2015

מה בתיק, הגרסה המאוירת והמצונזרת.

לפני המון זמן כתבתי פוסט "מה בתיק" בגרסה לא מצונזרת, ניירות טישו משומשים וסנדוויצ'ים עם עובש והכל.  גם הפעם התפתיתי להכניס את הגביעונית שלי ועוד אי אילו פריטים מהסוג שגורם לאנשים לאי נוחות אבל התאפקתי. ניסיתי כל מיני טכניקות של איור בפוטושופ כי אני מרגישה שעדיין לא מצאתי את השפה הויזואלית שלי. התוצאה לפניכם.

תיק של היידי. הוא אצלי כבר שנים והוא די מטונף ומוכתם למרות שמדי פעם כשנשפך עליו משהו באמת מגעיל אני זורקת אותו למכונת הכביסה.
פודרת הבלוט של מאק והמברשת של לאוקסיטן. שניהם מעולים ונמצאים בתיק האיפור שלי באופן קבוע.

קרם ביבי של אסתי לאודר. הכיסוי שלו סביר ויש לו SPF 30. הוא מלווה אותי בימים ארוכים שמצריכים מריחה חוזרת של קרם הגנה.

אודמים. כרגע אחד בצבע יין של איל מקיאז' ואחד מוקטן בצבע ורוד טבעי של ג'יבנשי. אודם בתיק מציל אותי כשאני מרגישה חיוורת, לא נשית או כשאני צריכה שמשהו יעודד אותי.

מגבונים לחים של "סבון". אני קלוצית רצינית וגם לפני שהיו לי ילדים תמיד יצא לי להתלכלך. רטבים, צבעים וקרטיבים תמיד יטפטפו ויימרחו לי על הבגדים (ולכן אני נמנעת באדיקות מלבישת פריטים לבנים). חבילת מגבונים בתיק היא הכרחית לאנשים כמוני. בעיקר כשיש להם ילדים ופוטנציאל הטינוף מכפיל את עצמו.
ארנק פרוותי של ניקי. אני לא יודעת מה עבר לי בראש כשקניתי אותו. הוא חמוד ואני מנסה להראות כמו בן אדם מבוגר רוב הזמן. אבל תודו שהוא חמוד.



תמונות של הילדים שלי בארנק. הציור לא עושה עימם חסד. הם קסומים.
משקפי שמש אופטיים. כי צריך. 
 כדורים נגד אלרגיה, כדורים נגד חרדה וכדורים נגד כאב ראש. אם תהיה אפוקליפסת זומבים אני מסודרת. בעיקר אם יתברר שאני אלרגית לזומבים.
 עליונית. בגלל שהסתיו סוף סוף הגיע. כרגע זו חולצת ג'ינס של קסטרו מלפני שלוש שנים.




 קרם ידיים בריח שקדים של לאוקסיטן. יש לי עוד כמה ריחות וקשה לי להחליט איזה מהם אני הכי אוהבת.
צורפתי לקבוצת וואטסאפ של בלוגריות ביוטי ואופנה ישראליות. חשבנו להעלות יחד פוסט "מה בתיק" ואז לקשר לפוסטים אחת של השנייה, אבל יש לי יכולת איפוק של ילד בן ארבע. אני יודעת את זה בגלל שיש לי אחד כזה בבית. לתיקים נוספים אתן מוזמנות לבקר בבלוג של טלי ובבלוג של לנה


יום שבת, 3 באוקטובר 2015

יותר מדי שמלות שחורות

באמת שאין לי יותר מדי שמלות שחורות. הן לא דומות אחת לשנייה אפילו קצת. באמת. ואפילו ציירתי אותן כדי להוכיח את זה. 
זו של דפנה לוינסון עשויה מטריקו מהסוג העבה. יחסית לשמלות טריקו היא לא גמישה ודי צמודה ויש לה גזרת אמפייר. יש לי אותה חמש שנים ואני חושבת שהגיע הזמן להיפרד ממנה כי היא כבר קצת צמודה מדי בשבילי אבל התחלתי לעשות פילאטיס אז אולי אני עוד ארזה ואוכל ללבוש אותה שוב.

זו של שרה בראון והיא מושלמת. יש לה כיסים והיא נעימה נורא ואני לובשת אותה הרבה יותר מדי.

שמלת פשתן של הדס הול, שעושה שמלות מסתובבות בגזרות פשוטות ומוצלחות לנשים וילדות. קצת קשה לי איתה, גם בגלל הפשתן וגם בגלל האוברסייז אבל יש לה כיסים ובסך הכל מדובר בשמלה מוצלחת למרות שהייתי מעדיפה אותה בטריקו או בכותנה.

 שמלת טריקו שתפרתי בעצמי. יש לי אחת זהה כמעט לחלוטין מסלון ברלין ועוד אחת כזו בפסים אבל אני לובשת אותן המון אז זה בסדר.
שמלת יד שנייה שקיצרתי. היא די צמודה וסקסית יחסית לדברים שאני בדרך כלל לובשת ואני שומרת אותה למקומות בהם אני מרשה לעצמי להיות מעט סליזית.

שמלת טי שירט של אמריקן אפרל. היא שלי כבר חמש שנים והגזרה שלה מעולה. היא ליוותה אותי הריונות אבל לא נשחקה מהמתיחות אבל היא כל הזמן נעלמת לי. אין לי מושג למה.


שמלת כותנה של אייזק מיזרחי לטארגט. מצאתי אותה בחנות יד שנייה במידה שגדולה עלי בהמון אז הצרתי אותה אבל השארתי אותה אוברסייז. היא לא מסוג השמלות הסקסיות והמחמיאות אלא מהסוג השני.



 זו ברירת המחדל שלי לסיטואציות שאני רוצה להרגיש בהן יפה אבל לא מתאמצת. שמלה שקופה של NOTE עם קפלים, כפתורים וקשירה במותניים. היא מקבלת את האופי של מה שבוחרים ללבוש מתחתיה וזה מאפשר לשחק עם מידת האלגנטיות שלה.
שמלת יד שניה עם חצאית טול וחלק עליון עבה ויציב יחסית. שמלה שאני לובשת רק לאירועים רשמיים יחסית, מה שאומר שבקושי יוצא לי ללבוש אותה.
 שמלת סריג חורפית של תמנון. זולה, פשוטה ומוצלחת. אני לא לובשת הרבה שמלות בחורף כי היתרון היחסי של שמלות הוא שלא צריך לחשוב יותר מדי על שילובים כשלובשים אותן, אבל כשצריך להתאים להן גם גרביונים , עליונית ומעיל ולמצוא את האיזון הנכון בין המראה החסוד שעלול להתקבל לבין הפאם פאטאל הלא מאוד חסודה שאת מנסה להיות שמלה בחורף הופכת לתיק רציני. זו יחסית מצליחה לשמור על הפשטות הזו. היא לא חסודה מדי וניתן לשלב אותה במגוון סגנונות.

שמלה בגזרת חולצה גברית. אני כבר לא זוכרת איפה קניתי אותה אבל לא חסרות כאלה ומדובר בפריט מוצלח ושימושי.
לא נכנסו לרשימה השחורות המנוקדות, הפרחוניות והמפוספסות, אחת עם צווארון כסוף ובטח עוד איזו שחורה חלקה או שתיים ששכחתי ועוד כמה שאני לא לובשת אבל מתקשה להעביר הלאה.
 למשל שמלת שכבות התחרה הזו.
או השמלה הגותית הפייתית הזו שחברה מצאה ברחוב והחלפתי תמורת חצאית לפני שנים.
שמלות שחורות הן קטגוריה בפני עצמה. קצת כמו שאף פעם אין יותר מדי ג'ינסים או יותר מדי נעלי בלרינה בצבע ניוד ולקים אדומים. או שאולי בעצם יש? 

*השמלות שנזכרתי בהן תוך כדי כתיבת הפוסט צוירו בעכבר כשבזרועותיי פעוטה יונקת. לכן הן פחות מוצלחות. עם קוראי וקוראותי סליחה.