יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

יותר מדי סלפיז והסתגלות


 קצת ממעללי בחודש האחרון. אני רוב הזמן בבית, ואין לי לאן להתלבש, וההריון האחרון הפך אותי ליצור של טוניקות וטייטס, ושל בגדים שהיה נעים להירדם בהם. הגמילה שלי מסטרצ'יים והמעבר לבגדים של אנשים אמיתיים שיש בהם כפתורים ורוכסנים נעשה בהדרגה. יש לי משקפיים חדשות מהסוג הגדול והבולט. אני חושבת שהן די מחמיאות דווקא. ונפלתי בטרנד הבלנדסטון. תמיד היתה לי חולשה לנעלי עבודה מאסיביות ונוחות. את הסנדלים בתמונה הראשונה יש לי כבר כמה שנים וכשנפלה להם הסוליה לקחתי אותן לנגר שהדביק סוליה חדשה. זו הרגשה טובה להתחדש בלי לקנות דברים חדשים. גיליתי לאחרונה גם את קבוצות ההחלפות והחלפתי בשמים שהפסקתי להשתמש בהם בבשמים שמישהי אחרת הפסיקה להשתמש בהם. זה הרגיש כמו שופינג, רק חכם, אקולוגי וחינמי. אני צריכה להתחיל לעשות את זה גם עם בגדים. אני מוזמנת למסיבת החלפות בגדים ברחובות וממש מקווה שאנשים יביאו דברים יפים. נראה לי שיהיה כיף.
אני מתחילה לחבב את הבית החדש שלנו. הוא קצת גדול עלינו, מין בית שגדלים לתוכו, וכרגע יש בו חדר שלם שמוקדש לבלגן שאין לנו מושג איפה לשים. אנחנו קוראים לו "חדר אורחים" כי מתחת לבלגן מסתתרת בו עוד מיטה.
פעם בשבועיים אני נוסעת לתל אביב לפסיכולוג שלי ומנצלת את ההזדמנות לביקור במסעדות שחיתות ולוינדואו שופינג פראי. בכל ביקור כזה אני מתכננת מסלול שוטטות ולפעמים קובעת עם חברים תל אביבים. מצד שני חיי החברה שלי מעולם לא היו פעילים יותר מאשר בתקופה הזו. כנראה בגלל שיש פה חניה אז אנשים לא נרתעים לבוא לבקר.
הבשמים החדשים שקיבלתי בהחלפה הם לייט בלו המהולל שיש לו ריח לימוני רענן וחמצמץ ופלאוור החלבי, המתקתק והשנוי במחלוקת. אני מאוהבת בשניהם וממש קשה לי להחליט איזה מהם אני רוצה להזליף בגלל שזה כרוך בויתור על הבושם השני לאותו יום.