יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

עברנו דירה

עברו עלי יומיים בלי אינטרנט, בהם הרגשתי מנותקת מהעולם. עכשיו אנחנו עדיין טובעים בארגזים ובמזוודות, והבית מבולגן נורא, אבל די התחלנו להרגיש בו נוח. פינת העבודה שלי משקיפה אל עץ תות, וכך גם החדר של עומר. יש פה ספריה ששקועה בקיר ועוד ארבע ספריות שהבאנו ועוד אחת בחדר הילדים ולאט לאט הן מתמלאות. בארון הבגדים יש יותר מקומות תליה ממדפים, מה שמאלץ אותי לחשוב אחרת על אחסון, ויש לנו אמבטיה נוחה וכיפית. בסך הכל המעבר הזה היה שדרוג רציני.

יש לי בזמן האחרון מחשבות על עסק של שיפוץ ושינוי בגדי יד שניה ווינטאג'. אני די מפחדת להתחיל עסק, כי אני מחשיבה את עצמי לבן אדם מפוזר ומעופף בסך הכל, ההפך הגמור מכרישת עסקים קשוחה וממולחת . עם בגדים שמיועדים למכירה אני גם אצטרך לעבוד בצורה מדוייקת ומוקפדת יותר מאשר בשביל עצמי, אבל בסך הכל איסוף וינטאג' ומיחזור בגדים זה תחום שמרתק אותי ואני מתעסקת בו כבר המון זמן, גם אם רק בשביל עצמי. אני חושבת שזה משהו שהייתי מעדיפה שלא להתחיל לבד, אבל כולם סביבי עסוקים מדי בפרויקטים משלהם בשביל לזנוח הכל ולהצטרף למשהו כל כך ערטילאי בשלב זה. הגיע הזמן כנראה להתחיל להיות בן אדם מבוגר ולהתמודד לבד. אני לא יודעת איך עושים את זה.



פינת העבודה שלי



אמנות VS אופנה

הוסף כיתוב




יום שני, 17 בספטמבר 2012

חצאית אסימטרית

תוך כדי אריזת הבית שלנו, בו חיינו שנתיים וחצי, שזה המקסימום שנשארתי באותו מקום בחיי הבוגרים, אני מגלה ערימות של בגדים שמחכים לתיקון.החצאית הזאת נקנתה בעשרה שקלים במכירה באשת חייל.הגומי שלה היה שחוק והיא היתה גדולה וארוכה. הצרתי אותה ועשיתי לה מכפלת אסימטרית, ארוכה יותר מאחורה. זה טרנד שבהתחלה היה לי קשה להתחבר אליו, אבל בזמן האחרון דווקא אני מוצאת בו חן. הוא בעיקר מצטלם טוב. התמונות דווקא יצאו קצת מטושטשות ולא היה לי כוח להתאפר, אז אני קצת דהויה, והיה לי יום שיער רע במיוחד אבל לא נורא. יכול להיות שעל חצאית עם פחות קפלים זה היה עובד יותר טוב. גם לא עשיתי את המולט מאוד דרמטי. התאים לי להתנסות בטרנד הזה במתינות.
פה יש מדריך מצולם מוצלח שמסביר איך להפוך חצאית מקסי לחצאית מולט.

לפני

ההדפס. שילוב של פרחוני וגאומטרי

עשיתי לבלוג דף פייסבוק. אם אתם רוצים לקבל עידכונים על פוסטים חדשים, המלצות ולינקים שמצאו חן בעיני וסתם להיות בקשר תעשו לייק.
http://www.facebook.com/ktzavotprumim

שנה טובה לכולם


יום שני, 10 בספטמבר 2012

שמלה חדשה-ישנה

בהשראת הבלוגים מהפוסט הקודם קיבלתי קצת מוטיבציה והוצאתי שמלה שקניתי באשת חיל במכירה של העשרה שקלים. היא היתה גדולה וחסרת צורה. הורדתי לה את השרוולים, פתחתי את המחשוף כדי שאוכל להניק איתה , קיצרתי והצרתי. זו התוצאה.
מתוך שילוב של עצלנות ויצר ההרס שלי החלטתי לעבוד עליה בצורה חופשית למדי, בלי מדידות ושרטוטים בדיעבד זה רק עשה לי יותר עבודה וגם רואים את אי הדיוקים, אבל היא יצאה לבישה בכל זאת. אני מאוד אוהבת את ההדפס שלה, והיא נעימה וקלילה למרות שהיא מפוליאסטר. גם חבל לי שלא צילמתי תמונת "לפני".

 אנחנו עוברים דירה בעוד שבוע וחצי.מצאנו דירה מקסימה וגדולה יותר, שיהיה בה גם חדר לעומר. אנחנו נשארים במרכז תל אביב, וזה משמח אותי נורא. אני מקווה שיהיה לי זמן לעדכן למרות המעבר.
ההדפס. משהו בין עלי כותרת לנוצות טווס




יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

שופינג חברתי ו-Refashion

בסוף השבוע האחרון בעיקר רבצתי מול המחשב וקראתי בלוגים. מצאתי את עצמי משוטטת בין בלוגים שעוסקים בתפירה מחדש של בגדים מחנויות צדקה. לפעמים אני מרגישה אשמה על אהבתי הכמעט אובססיבית לרכישת בגדים. ברמה האקולוגית , ברמה החברתית וברמה הכלכלית.  אבל הצורך להתחדש אינו מסופק לעולם, ופתרונות לסוגיה הזו ישנם בשפע. במבט על הארון שלי אני חושבת שחלק בלתי מבוטל ממנו נרכש במכירות ביתיות או בחנויות יד שניה וצדקה, חלקם נלבשים כמו שהם וחלקם מחכים בערימה די גדולה  ונקנו מתוך כוונה לשנות, להצר או לתקן אותם.
 http://refashionco-op.blogspot.co.il/ הוא בלוג מקסים, והוא מין קואופרטיב שבלוגרים שנרשמים אליו מתחייבים להעלות פוסט פעם בחודש על בגד ששיפצו או עשו ממנו משהו חדש. בגלל שכותבים בו די הרבה אנשים כל פוסט נראה אחרת ובעוד חלק הקסימו אותי חלק היו חובבניים מדי וחלק פשוט בטעם רע. שווה לעבור עליו וללחוץ על לינקים לבלוגים של המשתתפים, שחלקם גם מסבירים יותר בפירוט איך הם עשו את השינויים.
אחת הבלוגריות המוכשרות בRefashion היא http://charityshopchic.wordpress.com/. כמה מהדברים שהיא מצליחה להוציא מהבגדים הכי חסרי פוטנציאל ממש מפתיעים ואפשר לקבל ממנה הרבה רעיונות; ככל שהבגד המקורי היה מכוער יותר, כך התוצר הסופי יפה יותר. היא גם עשתה פוסטים בהשראת שמלות מהשטיח האדום ובהשראת קארי בראדשו והיא מתוקה ופוטוגנית.
אשלי מ-http://www.tocatchathrift.com/ עושה גם דברים לבית, ולפעמים משתפת הגיגים על אופנה, לוקים מעניינים שהרכיבה ואפילו נסיונות שיפוץ בגדים שהשתבשו. הפרוייקטים שלה פחות מורכבים אבל היא יפה ומעניינת ואפשר לקבל גם ממנה השראה.
הבלוג http://psimadethis.com/ הוא DIY שאינו שייך לקואופרטיב,אבל הוא מציג דרכים זולות ויצירתיות לשדרג בגדים ולהכין אביזרים ותכשיטים עם פרוייקטים פשוטים יחסית ובהשראת טרנדים שהופיעו בתצוגות הגדולות. לפני כל פרוייקט מוצג לוח השראה שהביא אליו, וההוראות מלוות בצילומים של השלבים ושל המוצר המוגמר.
בארצות אחרות שיצא לי לבקר בהן התחום של חנויות צדקה הרבה יותר מפותח. בקנדה ישנם מחסנים ענקיים של Value Village שהכל בהם מסודר לפי מידות ועונות, במקומות אחרים יש Salvation Army ו-Goodwill שזולים מאוד ומציעים שעות של חיטוט והנאה. לנו יש את ויצ"ו: יקר יחסית, מבולגן יחסית, אבל קרה שיצאתי משם עם מציאה. אם אתם בעניין של שיפוצי בגדים שווה להסתכל במקומות האלה. על בגד שעלה עשרה שקלים אפשר להרשות לעצמך לעשות נסיונות.
Charity shop chic הופכת שמלת סבתא אדומה לשמלה בהשראת זו שנטלי פורטמן לבשה לאוסקר.






נכון שהיא מוכשרת?


יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

עונת הגלריות ונסיכות אמיתיות


הייתה למורה לשעבר שלי פתיחה של תערוכה הערב, אז עשיתי סיבוב גלריות עם דוד ועומר. עומר הגיב בקולניות לעבודות ומשך המון תשומת לב. הצטלמתי דווקא בגלריה ג'ולי מ. שלא הייתה בה פתיחה הלילה. היה לי יותר נוח בלי אנשים מסביב. ברקע יש ציור של אנשים שמסתכלים בתערוכה. כשהצטלמתי עומר ואני עשינו פרצופים אחד לשני. אני לובשת חולצה אדומה מנוקדת מחנות יד שניה שיש לי כבר כמה שנים, ומכנסיים שקניתי היום בבנות בהנחה די רצינית. בדרך כלל המחירים שלה גבוהים מדי בשבילי. הם בגיזרה מאוד גבוהה שאני אוהבת אבל בגלל הגזרה המיוחדת של החולצה העדפתי להשאיר אותה בחוץ.

מכנסיים: בנות, חולצה: וינטאג', נעליים: בלוך, תיק: היידי


בפרוייקט מסלול אחת השופטות האורחות, אליס טמפרלי, לבשה את השמלה המושלמת הזו. היא שייכת לבית האופנה שלה. מסתבר שהאחיות מידלטון מאוד אוהבות את העיצובים שלה. כשהייתי קטנה והייתה לי אובססיית נסיכות, ניסיתי לשים אפונה מתחת למזרן כדי לבדוק אם אני נסיכה אמיתית. כשלא הרגשתי אותה בכיתי.  אני יודעת שיש מין קונצנזוס בקשר לקייט מידלטון וטעמה האופנתי. אני לא יודעת. משהו בה מרגיש לי לא נסיכותי מספיק. מצד שני, דיאנה היתה נסיכותית ועדינה, וזה לא נגמר טוב. כנראה שצריך מידה של חספוס כדי לשרוד את המשפחה הזו.

אליס טמפרלי, לעומתה, לגמרי נראית כמו נסיכה אמיתית. נראה לי שהיא הייתה מרגישה את האפון מתחת למזרן. 




יום שני, 3 בספטמבר 2012

איך לא לנפוש


בשבוע שעבר נסעתי לנופש עם המשפחה של דוד. מטרת החופשה היתה מין בונדינג משפחתי ואפשרות לתת לנו לישון קצת בזמן שהילד עם הסבים והדודים שלו. אנחנו קיבלנו צריף ליד הצימר, וגם הייתה בריכה, שזה נחמד. אני לא יודעת לשחות, כך שאפשרות לרבוץ בבריכה כשכמה שפחות אנשים עדים לניסיונות העלובים שלי לצוף זה מבורך. אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי. זה לא יהיה נכון. אבל חזרתי משם אפילו יותר עייפה ונראה לי שאם נעשה שוב משהו דומה זה יהיה במתכונת שונה לחלוטין.
 זה בגד הים שלי, רק באדום. אני אוהבת אותו נורא. לא חשבתי שאני ארגיש כל כך נוח בביקיני. יש בו לדעתי מינון נכון של חשיפה והסתרה שמצד אחד לא גורמת לי להרגיש כאילו אני מסתובבת בציבור בחזיה ותחתונים, ומצד שני לא מרגישה מתחבאת כמו בגד ים שלם. הוא של אגלי דאקלינג, המותג של גל אנגל. יש לה עוד גזרות מחמיאות ומיוחדות ששווה לנסות.
מדהים אותי תמיד כמה ההגדרות של טיול משתנות בין אנשים. אצל אמא שלי טיול הוא טיפוס הרים, שייט בנהרות והליכות במסלולים בטבע. אצל אבא שלי טיול הוא בילוי בבתי מלון וסימון ווי על אתרי תיירות מפורסמים. כשטיילתי לבד הייתי פשוט רובצת כמה חודשים על שפת נחל באיזו זולה. עם דוד טיול הוא חרישה אינטנסיבית של מוזיאונים, תאטראות ובתי אוכל מקומיים, ועכשיו בגללי גם חנויות קוסמטיקה, בדים, וינטאג' ומעצבים מקומיים. עכשיו כשאנחנו מתכוונים לכלול גם ילד בטיולים שלנו, נראה שנצטרך לעשות שינויים.
אני קוראת עכשיו את המסה של דיוויד פוסטר וואלאס "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם".וואלאס נשלח כעבודה עיתונאית לסקר שייט תענוגות בקריביים. אני חושבת שלמי שקרא משהו שהוא כתב יהיה ברור מראש שהסיקור לא הולך להיות מחמיא. לוולאס יש את היכולת להצביע על הכיעור והבהמיות של החברה אבל בניגוד לסופרים אחרים שזו המומחיות שלהם הציניות שלו מכילה בתוכה גם חמלה ואפילו לפעמים אהבה שלא מרככים את הביקורת אלא עושים אותה כואבת ומוכרת אפילו יותר. הנופש אצלו הוא לא אסקפיזם אלא מעין מיקרוקוסמוס שמעצים את הבעייתיות שביחסי מעמדות, בנהנתנות חזירית ובתאגידים דורסניים. הנופש המשפחתי שלנו אמנם היה נעים יותר, אבל גם הוא היה משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם.
אני  לובשת גופיה של uga ממכירה ביתית, חצאית עם הדפס ג'ונגל ונמרים ממכירה של הכל בעשרה שקלים באשת חייל, הנעליים של ויאליס והתיק של היידי.
הפרינט של החצאית
בסוף השבוע, בחזרה בתל אביב, עשינו נופש שמתאים לנו יותר. שוטטנו בעיר, אכלנו בריוש תרד באידלסון 10 לארוחת בוקר בשבת, נחנו בבית, אכלנו גלידה ולקחנו את הילד לשחק בדשא של כיכר הבימה. היה נפלא.